נקלעתם לחובות כספיים? מעוניינים לצאת לדרך חדשה? כדאי שתדעו מהם השינויים שחלו בהליך פשיטת הרגל בעקבות הרפורמה, האמורה לייעל את ההליך
מאת: עו”ד טליה שחר
הרפורמה בפשיטת רגל, שנכנסה לתוקפה בחודש ספטמבר 2013, מאפשרת לחייב לקבל הסדר מותנה או הסדר חלוט, כבר במעמד הדיון, לסיים את ההליך בזמן קצוב ולקבל הפטר כבר לאחר 18 חודשים.
מהו למעשה הליך פשיטת רגל? מה עומד בבסיסו?
הליך פשיטת הרגל מיועד לחייבים שאין להם את היכולת הכלכלית להחזיר את חובותיהם (חדלי פירעון) ומוסדר בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש, תש”ם-1980) ובתקנות פשיטת הרגל (התשמ”ה-1985).
מטרות ההליך הן לאפשר לחייב שנקלע בתום לב לקשיים כלכליים ואינו מסוגל לפרוע את חובותיו, לקבל הפטר מהחובות ולפתוח “דף חדש” – מחד; ומאידך – לכנס את כל נכסי החייב ולחלק אותם בין הנושים, בדרך השוויונית והיעילה ביותר.
בבסיס ההליך עומדת ההבנה כי הריביות הגבוהות הנצברות, כאשר יש חובות כספיים גדולים (ובעיקר כאשר יש חובות שבגינם נפתחים תיקי גבייה בלשכת ההוצל”פ) – מקשות על החייב לעמוד בפירעון החוב וגורמות לחייב לאבד שליטה על מצבו הכלכלי ולסבול מעיקולים והגבלות, שמשבשים את מהלך חייו.
מהם חסרונות ההליך שהובילו לרפורמה?
על אף הכוונות הטובות העומדות מאחורי הליך פשיטת הרגל ועל אף שברוב המקרים פשיטת רגל אפשרה לחייב לנהל אורח חיים סביר, עד לקבלת ההפטר – הרי שעד לכניסת הרפורמה החדשה לתוקף, היה מדובר בהליך מסורבל ומתיש, שנמשך לעיתים שנים רבות. ההליך פגע הן בחייבים והן בנושים.
הפגיעה בחייבים – ההכרזה הפומבית על החייב כפושט רגל וההתמשכות הבלתי סבירה של ההליכים, שכללו פלישה לפרטיותו ולפרטיות משפחתו (הפלישה לפרטיות נבעה מחובתו לדווח באופן שוטף על הכנסותיו והוצאותיו) והגבלות רבות שהוטלו עליו (ובהן הגבלה בבנק, איסור על שימוש בכרטיסי אשראי, איסור על ייסוד תאגיד ועוד) – דחקה לא פעם את החייבים מחוץ למעגל התעסוקה והיזמות, והביאה אותם לכלל ייאוש ואדישות. כך, נוצרה פגיעה בלתי מידתית בכבוד האדם ובזכויותיהם הבסיסיות של החייבים ובני משפחותיהם.
הפגיעה בנושים – התמשכות ההליך לא הועילה גם לנושים, מאחר שנכסי החייב מומשו בשלבים הראשונים; גביית יתר התשלומים החודשיים לאורך זמן הניבה פירעון נוסף, בסכומים זניחים. זאת ועוד: הימשכות ההליך דחתה את מועד בדיקת תביעות החוב וחלוקת הדיבידנד לנושים; ובכך, הביאה לאובדן עניין מצדם.
מהי מטרת הרפורמה?
לאור חסרונות ההליך כפי שהתנהל, הכריז הכונס הרשמי על הרפורמה שעיקרה: תחימת משך ההליך והבאתו לידי סיום בהפטר – תוך פרק זמן נקוב ומוגדר; ותוך מתן תמריץ חיובי לחייב, למקסם את הכנסותיו ולסייע באיתור מהיר של רכושו.
המטרה היא שהרפורמה תקל על החייב לפתוח דף חדש בחייו ולהשתלב בחזרה במשק היצרני, תאפשר חלוקה שוויונית של דיבידנד בין הנושים, תוך פרק זמן סביר ותחסוך את העלויות המיותרות, המושתות על המערכת הציבורית ועל הצדדים.
מהם עקרונות הרפורמה?
- הליך פשיטת הרגל ייקצב בזמן מוגדר מראש (כארבע וחצי שנים) – ממועד צו הכינוס ועד למיצוי יכולת פירעון החובות.
- בכל תיק, ימנה הכונס הרשמי מנהל מיוחד מיד עם מתן צו הכינוס. המנהל המיוחד יתמקד במהלך 18 החודשים הראשונים של ההליך – ממועד צו הכינוס ועד למועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל – בביצוע בדיקות כלכליות יסודיות, בגיבוש מצבת חובות חלוטים ובגיבוש תכנית פירעון מוצעת לאישור בית המשפט, שתתבסס על יכולותיו הכלכליות של החייב ומימוש רכושו הפנוי והכנסתו הפנויה, לאחר ניכוי צרכי ביתו.
- הנושים יוכלו להגיש את תביעת החוב בפרק זמן של חצי שנה, מכניסתו של החייב לכינוס נכסים. תביעות חוב שלא יוגשו בפרק הזמן הזה – יימחקו.
- במסגרת תכנית הפירעון שתגובש ותוצג לאישור בית המשפט וככל שהחייב יסכים למפורט בה – הוא יוכל לקבל הפטר מותנה, מיד עם מתן אישור ההסדר והכרזתו כפושט רגל. בסיום מימוש תכנית הפירעון, תוך כשלוש שנים נוספות, יקבל החייב הפטר חלוט מחובותיו.
- בנסיבות מתאימות, ניתן יהיה לקצר את תכנית הפירעון לתקופה קצרה משלוש שנים; ובמקרים שבהם עולה מן החקירות כי המשך ניהול הליכי פשיטת הרגל לא יביא כל תועלת לנושים, אף ניתן יהיה להמליץ על מתן הפטר לאלתר, מיד עם הכרזת החייב כ”פושט רגל”.
כלומר: בעקבות יישום הרפורמה, ניתנת לחייב אפשרות מעשית לסיים את הליך פשיטת הרגל, תוך זמן קצר מאוד, 18 חודשים מיום הגשת הבקשה – ותוך תקופה שלא תעלה על ארבע וחצי שנים!
לסיכום: אין ספק כי הליך פשיטת רגל הוא הליך מורכב, בעל השלכות רחבות על החייב ומשפחתו. לכן, בכל הליך של פשיטת רגל – ובייחוד לאחר הרפורמה – חשוב מאוד להיות מלווים על ידי עורך דין המתמחה בתחום.
תפקידו של עורך הדין הוא ללוות את החייב, מתחילת ההליך ועד לקבלת ההפטר הסופי (הפטר חלוט), לבחון את התמונה בכללותה ולבנות לחייב אסטרטגיה מותאמת אישית, הכוללת סיוע בבניית תכנית פירעון אופטימלית, תוך צמצום הסיכונים עבור החייב; והן את ניהול ההליכים עצמם, כגון: הגשת הבקשה הרשמית לפשיטת רגל וקבלה או דחייה של צו כינוס, לרבות עצירת הליכי הגבייה שננקטו כנגד החייב מטעם ההוצל”פ וטיפול בהגבלות השונות המוטלות עליו.
עו”ד טליה שחר עוסקת בתחום עסקאות נדל”ן מסחרי – אזרחי, עסקאות מכר, חוזים, מקרקעין, פשיטת רגל לעצמאיים ולפרטיים, דיני חברות וליווי עסקי משפטי.
